בזמן שהמועמד של הקנצלרית היוצאת מרקל נתפס כהמשך של שלטונה המאוס, מנהיג הסוציאל דמוקרטים מצליח לייצר תנופה. האם יסתיים יותר מעשור של שלטון השמרנים במדינה?
המצב הפוליטי בגרמניה אינו מבשר טובות לכלכלת האיחוד האירופי. הקנצלרית המכהנת, אנגלה מרקל, הכריזה כי תפרוש מהחיים הפוליטיים לאחר הבחירות. ב – 26 בספטמבר. לכן, הבחירות ביום ראשון בשבוע הבא עלולות ליצר מהפך פוליטי, כשהגרמנים יגיעו לבחור את הממשיך שלה.
גרמניה עוברת כבר כמעט עשור פיצולים פוליטיים, שמקשים על אישור רפורמות הנחוצות לכלכלה וכרגע נראה כי המדינה בדרך לקואליציית מרכז-שמאל . אלה אינן חדשות טובות – לא לגרמניה ולא לאיחוד האירופי.
המפלגה השנייה בגודלה והשותפה הקואליציונית של האיחוד הנוצרי היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD), מפלגת מרכז-שמאל, שאינה מרוצה מהחברות שלה בקואליציה עם מרקל, כי לתפיסת המפלגה היא נאלצה לנוע ימינה ולזנוח את העמדות הסוציאליסטיות שלה בשביל השמרנות הימנית של ה-CDU/CSU. הדבר הביא ב-2019 לבחירה של הנהגה חדשה למפלגה, הנהגה שהבהירה שהיא מעוניינת להתנתק ממרקל ולנוע שמאלה.
אחת הסיבות, ואולי המרכזית שבהן, לרצון של SPD לנוע שמאלה ולקדם מדיניות יותר שמאלית, היא משום שהמפלגה הירוקה של גרמניה מאגפת אותה משמאל. המפלגה הירוקה, שנתפסה בעבר כמפלגת נושא אחד, ממצבת את עצמה כיום כמפלגת שמאל עם אג'נדה חברתית כוללת, אבל מבלי לזנוח את המאבק בהתחממות הגלובלית.
העמדות המרכזיות יותר של ה-CDU/CSU בנוגע להגירה ולחילוצים במימון גרמני לחברות האיחוד הביאו, בנוסף להתחזקותה של מפלגת הירוקים, לעלייתה של מפלגת ימין מובהק בגרמניה – אלטרנטיבה לגרמניה, או ה-AfD. ה-AfD מהווה כיום את המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט הגרמני, אחרי השמרנים והירוקים, והיא זכתה לפופולריות גם בבחירות המקומיות במדינות מזרח ודרום גרמניה. הממסד הפוליטי הגרמני מחרים לחלוטין את ה-AfD, מה שכמובן דוחף עוד מצביעים אליה. הדבר הביא את האגף הימני במפלגה של מרקל לשאוף לשינוי גישה ולתזוזה של האיחוד הנוצרי מהמרכז ימינה.
אכן, נראה כי המפה הפוליטית הגרמנית עומדת להשתנות אחרי 16 שנים של שליטה מוחלטת של, אנגלה מרקר והשמרנים. לאחר שאנג'לה מרקל תפרוש מתפקיד הקנצלרית (למעשה היא כבר פרשה), שר האוצר במרכז השמאל אולף שולץ ייקח את ההובלה (למעשה הוא כבר לקח) וירוץ כמועמד השמרנים לבחירות. כל זאת, כשמפלגת ה- CDU של מרקל נחלשת בבחירות האזוריות ומאבדת מכוחה.
לעיתים רחוקות, הבחירות בגרמניה מטלטלות את השווקים, אולם הפעם יש סיכוי גדול יותר לאי יציבות בגרמניה בפרט ולגוש היורו בכלל. זאת, כיוון שהאג'נדה הפיסקלית של גוש האירו תלויה במאזן ועלולה להשתנות אם וכאשר תקום בגרמניה הנהגה אחרת. גורמים כלכליים גרמנים ואירופאים נוטים להסכים כי ניצחון של קואליציית שמאל עשוי לאפשר הוצאה כבדה יותר, ובכך להעלות את תשואות האג"ח לצד האירו. לכן, המגמה הכוללת עבור גוש האירו בכלל וגרמניה בפרט, נראית שלילית… למרות זאת, אזרחי גרמניה מוכנים, ואולי מייחלים כבר לשינוי.